חוק הגבלת המזומן: מה מותר ומה אסור?

ב-1 בינואר 2019 נכנס לתוקף חוק המזומן, שמטרתו להפחית את ההון השחור באמצעות האיסור לשלם במזומן סכומים גדולים.

לפי הערכות ואומדנים של הבנק העולמי, כחמישית מהפעילות הכלכלית במדינת ישראל מבוצעת ב"שחור", כלומר, כסף שניתן במזומן, ללא קבלות, מבלי שיש תיעוד ומבלי שמשלמים עליו מסים. זאת, כמובן משום שכסף מזומן הוא כסף "אנונימי" – כזה שקשה להתחקות אחריו ולאתר את זהות המשתמשים בו. במילים אחרות, תשלום במזומן הוא אמצעי אידיאלי להעלמת מס, ו"חוק המזומן" הוא מרכיב חשוב במלחמה של המדינה בהון השחור ובהעלמות המס.

שמו של החוק עשוי אולי להטעות, משום שבפועל, זהו לא חוק המזומן אלא חוק איסור המזומן – החוק מגביל את השימוש במזומן ובצ'קים, מגדיר סכום מרבי שאותו אפשר לשלם ולקבל במזומן, מציב גבולות לשימוש ב"צ'ק פתוח", קובע גבולות ברורים בין מה שמוגדר תשלום על עבודה לבין מתנה, ומטיל סנקציות על מפרי החוק.

חשוב לשים לב שהחוק חל גם על מי שמשלם במזומן, וגם על בעל המקצוע, שמקבל תשלום במזומן ולא נותן קבלה. 

החוק מפרט גם אילו מגבלות חלות על עוסק, תייר, רואה חשבון ועורכי דין בעת מתן שירות עסקי ללקוח, והוא גם קובע רף מרבי לסכום שאנשים פרטיים יכולים לתת זה לזה כמתנה במזומן. לצד זאת, הוא מחריג מהמגבלות בני משפחה.

הסנקציות על מפרי החוק משתנות בהתאם לסיווג של מפר החוק (אדם פרטי, עוסק), כשמדובר בעיצום כספי, קנס מנהלי ואפילו עונש מאסר (במקרה של מעשי מרמה).

המטרה היא לאלץ את האזרחים לעבור לאמצעי תשלום אחרים, שאינם "אנונימיים". כאלה שמשאירים אחריהם עקבות, כמו למשל תשלום בכרטיס אשראי.  

מה קובעות ההגבלות:

1. בעסקאות עם עוסק בסכום שמעל 11,000 שקל – אפשר לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 11,000 שקל, לפי הנמוך ביניהם.

2. בעסקאות בין אנשים פרטיים בסכום שמעל 50,000 שקל – אפשר לשלם במזומן 10% ממחיר העסקה או 50,000 שקל, לפי הנמוך ביניהם. תחת סעיף זה נכנסות "מתנות", כלומר, סכום שמועבר בין אנשים פרטיים שלא במסגרת תשלום על עבודה. עם זאת, החוק לא אוסר על העברת מזומן בין קרובי משפחה.

3. עוסק חייב לתעד את אמצעי התשלום שבאמצעותו שילם תשלום או קיבל תקבול.

4. לעוסק אסור לתת או לקבל שיק עבור: עסקה/ שכר עבודה/ תרומה/ הלוואה/ מתנה, בלי ששם מקבל התשלום נקוב בשיק.

5. לעוסק אסור להסב או לקבל שיק מוסב, בלי ששמו ומספר זהותו של המסב נקובים בשיק.

6. לאדם שאינו עוסק אסור לתת או לקבל שיק בסך 5,000 שקל ומעלה מבלי ששם מקבל התשלום נקוב עליו (בין אם מדובר בתשלום עבור עסקה ובין אם מדובר במתנה).

7. בעת הסבת השיק, יש למלא את שם המסב ומספר תעודת הזהות שלו.

החוק גם קובע סנקציות על מפרי החוק בהתאם לסיווגם:

העונש לעוסקים: עיצומים כספיים (קנס כספי), שמגיעים עד 30% מסכום ההפרה:
סכום ההפרה הוא עד 25,000 שקל – שיעור העיצום הוא 15% מהסכום.
סכום ההפרה הוא 50,000-25,000 שקל – שיעור העיצום הוא 20% מהסכום. 
סכום ההפרה הוא מעל 50,000 שקל – שיעור העיצום הוא 30% מהסכום.

העונש ללקוחות: קנסות פליליים שגובהם ייקבע בעתיד הקרוב.

כמו כן, אסור לפצל עסקאות במטרה לחמוק מחובות החוק. פיצול עסקה מוגדר "מעשה מרמה" ודינו מאסר של 3 שנים. הכוונה היא לפיצול עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או מתנה, וכן לרישום פרטים כוזבים במסמך.

רפורמת הרב קו – המזומן נעלם גם מהתחבורה הציבורית

ההגבלה על שימוש במזומן במסגרת החוק היא לא היוזמה היחידה שמבטאת את המגמה. משרד התחבורה מקדם לאחרונה את רפורמת הרב קו, שנכנסה בימים אלה לתוקף במטרופולין גוש דן, תחילה בקווי דן בלבד ומעט אחר כך גם בשאר קווי חברות התחבורה הציבורית בגוש דן. זאת לאחר שהרפורמה יושמה כבר בירושלים. המשמעות היא שכבר לא משלמים לנהג במזומן, אלא עם רב קו טעון.

הטעינה מתבצעת במרכזי השירות "על הקו", שנמצאים בין היתר בתחנות מרכזיות, בעמדות תל אופן, בנקודות שפרוסות במוקדים שונים, כמו חנויות צומת ספרים, סניפי סופר-פארם, גוד-פארם, קופיקס, דינמיקה, מגה בעיר, סופר יודה ויינות ביתן. אפשר לטעון את הרב קו גם דרך המחשב הביתי, באתרי "רב קו אונליין" ודרך השירות HopOn באפליקציית "ארנק פועלים".

ומה יקרה אם סתם תרצו להיות ספונטניים ואין לכם רב קו? תוכלו לרכוש על האוטובוס רב קו אנונימי במחיר הרבה יותר גבוה – 10.90 שקל לנסיעה בודדת.

היחידים שמקבלים "פטור" הם אזרחים ותיקים, שיוכלו להמשיך לרכוש כרטיסי נייר מהנהג.