איך חוק שטרום משפיע על הכיס שלנו?

הצרכנים הישראלים עומדים בפני שינוי באחד מהענפים הכי משמעותיים להתנהלות הכספית היומיומית שלהם – ענף הבנקאות והאשראי. זאת, בעקבות חקיקת חוק שמכונה "חוק שטרום" או "רפורמת שטרום", שמחולל שינוי במבנה הבעלות של חברות כרטיסי האשראי.

ועדת שטרום הוקמה ב-2015 כדי לחולל שינוי בענף הבנקאות והאשראי. בראש הוועדה עמד עו"ד דרור שטרום, מי שבעבר כיהן כממונה על ההגבלים העסקיים, ובין חבריה היו הכלכלן פרופ' אבי בן בסט, ד"ר נדין בודו טרכטנברג ובכירים נוספים.

הוועדה הוגדרה כוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, והיא התבקשה להגיש המלצות, בין היתר, בנושא הכנסת שחקנים חדשים שיספקו שירותים בנקאיים ופיננסיים, לרבות באמצעות הפרדת הבעלות בחברות כרטיסי האשראי מן הבנקים.

כתוצאה מעבודתה של ועדת שטרום ו"חוק שטרום" שנחקק בעקבותיה בינואר 2017, נדרשים בנק לאומי ובנק הפועלים למכור את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי לאומי קארד וישראכרט (בהתאמה).

מטרת החוק הינה, בין היתר, לחולל תחרות בשוק השירותים הבנקאיים והפיננסיים, וליצור סביבת אשראי תחרותית יותר, על מנת שהצרכנים יוכלו ליהנות מתנאים טובים יותר, ללא תלות בבנק בו מתנהל חשבון העובר ושב (עו"ש).

הפחתת הריבית ונגישות למידע

התחרות תקודם גם באמצעות הקמת מאגר נתוני אשראי על ידי בנק ישראל, שאמור לצאת לדרך במחצית הראשונה של 2019 ומטרתו, בין היתר, להוזיל ריביות לצרכן. המאגר ירכז את כל המידע על היסטוריית האשראי של הלווים, ויהיה נגיש לכל חברות האשראי. באופן הזה, מידע שעד כה היה נגיש בעיקר לבנקים, יהיה זמין גם לחברות האשראי, מידע שיסייע להן לאמוד את הסיכון שבהלוואות ולתמחר אותן בהתאם. כתוצאה מכך, לווים עם היסטוריית אשראי יציבה וטובה עשויים ליהנות מהלוואה בריבית נמוכה יותר מזו שהוצעה להם בחברות האשראי כברירת מחדל ללא קבלת מידע מהמאגר.

אחד השינויים הנוספים שישפיעו על הצרכנים בא לידי ביטוי במידע שיהיה נגיש עבורם. החל מפברואר 2019, לקוחות הבנקים יוכלו לקבל באמצעות אתר האינטרנט ואפליקציית הבנק גם מידע על עסקאות בכרטיס חיוב חוץ בנקאי – וזאת בניגוד למצב הנוכחי שבו הם יכולים לצפות רק במידע מפורט לגבי כרטיס האשראי שהבנק הנפיק עבורם.

בהודעה לעיתונות שפרסמה בנובמבר 2018 המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, היא הדגישה את חשיבות המהלך: "השינוי יעודד את התחרות בשוק כרטיסי האשראי, בכך שיאפשר ללקוחות לצפות באותה פלטפורמה גם במידע אודות הכרטיסים החוץ בנקאיים שברשותם, ויסייע להם לשלוט בהוצאות ולנהל את השימוש בכלל הכרטיסים שברשותם באופן מושכל".

לפי הוראה זו, בחשבון הבנק של הלקוח יוצג מידע בסיסי, בפורמט זהה, אודות הכרטיסים שברשותו ושביקש להציג בחשבונו. כמו כן יוצג קישור מאובטח שמפנה לאתר האינטרנט של הגורם שהנפיק עבור הלקוח את הכרטיס, שם יוצג לו פירוט העסקאות שביצע. הכניסה לקישור לא תצריך הזדהות נוספת על ידי הלקוח.

הצגת המידע בחשבון הלקוח תתבצע בכפוף לבקשת הלקוח מחברת כרטיסי האשראי שהנפיקה את הכרטיס החוץ בנקאי

היבט נוסף שצפוי להשפיע על הצרכנים הוא פישוט תהליך המעבר מבנק לבנק. אם זה מזכיר למישהו את רפורמת ניוד המספרים בענף הסלולר, זה לא במקרה. הרעיון דומה: בתחום הסלולר היו צרכנים רבים שחששו לעבור מחברה לחברה, משום שלא רצו לאבד את מספר הטלפון ולהתעסק בביורוקרטיה. החסמים הללו הוסרו באמצעות הפיכת תהליך הניוד לפשוט וכמעט אוטומטי. זו גם השאיפה של רפורמת הניוד בין חשבונות הבנק: הלקוח יוכל לעבור מבנק לבנק בלחיצת כפתור, ואיתו, בין השאר, כל הוראות הקבע בחשבון.

כדי שזה יקרה, צריכים הבנקים להקים מערכת ממוחשבת מיוחדת. לכן, נראה כי התהליך ייקח זמן, אבל יש להניח שהוא יחולל שינוי בגישה של הצרכנים לגבי מעבר בין בנקים.

* בכרטיסים חוץ בנקאים האשראי מועמד ע"י ישראכרט מימון בע"מ ובכרטיסים בנקאיים ע"י הבנק בו מתנהל החשבון. אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל. 

** הפרסום איננו מהווה הצעה ו/או התחייבות למתן הלוואה/אשראי.