מה ההבדל בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון - המדריך המלא

לא בטוחים מה ההבדל בין מסגרת אשראי למסגרת חשבון, כמה כסף אפשר להוציא לפני שהבנק סוגר את הברז ומה המשמעות של חריגה ממסגרת האשראי? כל התשובות בכתבה הבאה 

אוהבים לחשוב מחוץ למסגרת? לפעמים, זה לא כל כך מומלץ – במיוחד כשמדובר במסגרת חשבון הבנק שלכם. נכון, קל להתבלבל בין המסגרות השונות שמנהלות את הכסף שלנו – שכן יש שלושה סוגים עיקריים, שההבדלים ביניהם לא תמיד ברורים. חוסר הידיעה הזה עלול לגרום לנו לעשות טעויות פיננסיות קשות – ולעלות לנו ביוקר.

מסגרת האשראי של חשבון העו"ש

זוהי מסגרת האשראי שמעניק לנו הבנק - והגובה שלה מסמן את ה"מינוס" העמוק ביותר שאליו נוכל להיכנס, בלי להיכנס לצרות מול הבנק. לדוגמה, אם מסגרת האשראי היא בגובה של 30 אלף שקלים, יכול משק הבית להגיע עד למינוס 30 אלף שקל - וכל חריגה מעבר לכך תזכה אותנו כנראה גם בשיחה זועמת מסניף הבנק שלנו, וגם בדרישה לשלם עמלות גבוהות מאוד על חריגת היתר. בדרך כלל, גובה מסגרת האשראי יהיה פעמיים ההכנסה החודשית הממוצעת של בעל החשבון.

מסגרת אשראי בכרטיס הבנקאי

כאשר הבנק בו מתנהל חשבון הבנק שלנו מנפיק לנו כרטיס אשראי, גם הכרטיס הזה מגיע עם מסגרת שהבנק מכתיב – ותלויה במסגרת האשראי של חשבון העו"ש. נחזור לדוגמה שהזכרנו קודם, של לקוח עם מסגרת עו"ש של 15 אלף שקל, ונניח שבכרטיס האשראי הבנקאי יש לו מסגרת של 10,000 שקל. אך אם הוא כבר במינוס של 15 אלף, ומנסה להוציא עוד 10,000 – ככל הנראה, הבנק לא יאפשר לו לעשות זאת, מאחר שכבר הגיע לרף העליון של המינוס שהחשבון שלו מאפשר. 

כשמדברים על מסגרת אשראי בכרטיס הבנקאי, חשוב מאוד להכיר את הרפורמה שהונהגה בענף בשנים האחרונות, בעקבות מסקנותיה של ועדת שטרום. על פי רפורמה זו, הבנקים הגדולים נדרשים לצמצם באופן הדרגתי את מסגרות האשראי של לקוחותיהם. עד שנת 2024, מסגרות האשראי בבנקים הללו אמורות להגיע ל-51% לכל היותר, לעומת היקפן ב-2015. עם זאת, המסגרות לא יצומצמו לפחות מ-8,500 שקל לחודש (הרפורמה אינה מיושמת עבור מסגרות אשראי של פחות מ-8,500 שקל).

מסגרת אשראי בכרטיס חוץ בנקאי

אם פעם יכולנו לקבל את כרטיס האשראי רק מהבנק שלנו – המהפכה של הפרדת חברות האשראי מהבנקים, הובילה לכך שכיום ישראלים רבים מחזיקים בכרטיס אשראי חוץ-בנקאי, כלומר, כזה שהונפק על ידי גורם שאינו בנק, כגון חברת אשראי. לכן, מדובר למעשה במסגרת אשראי נוספת, מחוץ לחשבון הבנק הרגיל. את גובה המסגרת לא קובע הבנק – אלא קובעת חברת האשראי לפי שיקולים שלה, כגון הערכת יכולת ההחזר של הלקוחות.

חשוב לדעת כי בעוד שהתחייבויות בכרטיס אשראי בנקאי תופסות "מקום" במסגרת חשבון העו"ש שלנו וכך מצמצמות את הסכומים שניתן להוציא באמצעותו, כשמדובר בכרטיס אשראי חוץ-בנקאי, אין תפיסת מקום בחשבון הבנק – כך שההוצאות אינן מוגבלות (אם כי קיימת מגבלת גובה המסגרת בחשבון הבנק, שאותה רצוי לא לעבור).

איך אפשר להגדיל את מסגרות האשראי?

כאמור, לקוחות הבנקים הגדולים גילו בשנים האחרונות שמסגרת האשראי הנדיבה שאליה התרגלו, מצטמצמת והולכת – בעקבות הרפורמה בתחום. חשוב לדעת כי ניתן לפנות לבנק בבקשה להגדיל את מסגרת האשראי, הן בחשבון העו"ש והן בכרטיס האשראי הבנקאי. עם זאת, לא בטוח שהגדלת המסגרת תאושר – וגם אם כן, לא תמיד יהיה זה הסכום שביקשתם. אפשרות נוספת היא לפנות לקבלת כרטיס אשראי חוץ-בנקאי – שמהווה אפיק אשראי נוסף.

איך נוצרות חריגות ממסגרת האשראי?

הסיבות לחריגה מהמסגרת רק מתרבות והולכות. יוקר המחיה ממשיך לעלות, והמחירים של כל המוצרים והשירותים מטפסים – בין אם מדובר במוצרי מזון בסיסיים, בשירותים של בעלי מקצוע או כמובן בהוצאות דיור, ממשכנתא ועד שכר דירה. גם הריבית העולה מייקרת הכל, וההוצאות של משקי הבית בישראל מגיעות לגבהים חדשים.

על כל אלה יש להוסיף את הדרישה מהבנקים הגדולים לצמצם משמעותית את מסגרות האשראי שהם מעניקים ללקוחותיהם. כך, מי שעד כה הורגלו לתקרת הוצאות מסוימת, לדוגמה 40 אלף שקל, מוצאים את עצמם מול תקרה נמוכה כמעט ב-50% - כלומר, עליהם לקצץ דרסטית בהוצאות הקבועות של משק הבית. מכל הסיבות הללו, ברור כמה קל כיום לחרוג ממסגרת האשראי.

מה קורה כשחורגים ממסגרת האשראי?

בגדול – זה פשוט לא מומלץ. ובהרחבה, לחריגה ממסגרת האשראי יש השלכות משמעותיות. לעתים זה יסתכם בשיחת טלפון כעוסה ממנהל סניף הבנק שלכם, אבל לפעמים, חשבון הבנק שלכם פשוט "יינעל" ולא תוכלו להוציא עוד כסף, גם אם רק אמצע החודש ומועד כניסת המשכורת הבאה עוד רחוק – חוויה מפוקפקת במיוחד. מעבר לכך, חריגות מהמסגרת כרוכות בתשלום עמלות גבוהות במיוחד – גם בבנקים, ולעתים גם בחברות האשראי. וככל שהחריגה גבוהה יותר – גם העמלה תהיה רצחנית יותר.

ואם לא די בכך, חריגה ממסגרת האשראי גם נרשמת בדו"ח האשראי שלנו – וכך עלול להיפגע דירוג האשראי שלנו, אותו "ציון" שבנקים וחברות אשראי מתייחסים אליו כשהם מחליטים האם לאפשר לנו הלוואה בעתיד, ובאילו תנאים.

מה כדאי לעשות במצב של מינוס?

קודם כל, חשוב לעצור ולעשות חושבים – כדי להבין כיצד נוצרה החריגה. בדקו את ההכנסות שלכם אל מול ההוצאות, ואם אין התאמה ביניהן – למרבה הצער, זה הזמן לקצץ בסעיפי הוצאה לא הכרחיים, או לנסות להגדיל הכנסה – על מנת שלא ניקלע שוב למצב הבלתי נעים הזה.

שנית, על מנת לטפל בבעיה המיידית שנוצרה, ניתן לפנות לבנק או חברת האשראי המנהלים את המסגרת הרלוונטית – ועדיף עוד לפני שהם פונים אליכם. כך תוכלו לנסות להסדיר את החריגה "בדרכי שלום". בחברת האשראי החוץ-בנקאית, למשל, יוכלו להציע לכם הלוואה שתסייע לסגירת המינוס.

בנוסף, מומלץ להתחיל לעקוב באופן שוטף אחרי ההוצאות – באמצעות אתר הבנק/ חברת האשראי, או האפליקציה. אפשר גם לבקש לקבל עדכונים כאשר סך ההוצאות מגיע לרף מסוים, כמו למשל 90% מהמסגרת. כך ניתן לאתר בזמן אמת חריגה שמתפתחת – ולעצור אותה.

בשורה התחתונה, חשוב שכל אחד מאיתנו יבין מהן שלוש מסגרות האשראי הקיימות, ומה המחיר של חריגה מהן. התנהלות כלכלית נבונה תסייע לנו להוציא את המיטב מכל מסגרת כזו בנפרד, או מהשילוב שלהן.

**הנפקת הכרטיס וגובה המסגרת נתונים לשיקול דעתה הבלעדי של המנפיקה ישראכרט בע"מ ו/או ישראכרט מימון בע"מ. בכפוף לתנאי החברה ולתנאים המפורטים באתר, ההטבות עשויות להשתנות מעת לעת. אי עמידה בפירעון ההלוואה או האשראי עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.