"ילדים לא צריכים מתנות יקרות. הם מתלהבים ומתרגשים מדברים פשוטים וצנועים"

"אמא, תקני לי". איזה הורה אינו מכיר את המשפט המרגיז הזה? כולנו חיים בעידן של תרבות שפע חומרנית. הפרסום מציף אותנו מכל עבר ומעמיד אותנו בפניי פיתויים רבים. ואם לנו זה קשה – שערו כמה זה קשה לילדים קטנים ולבני עשרה, שהפרסומות משדרות להם ללא הרף שאם לא ירכשו מוצר מסוים – מג'ינס ועד סמארטפון – הם לא יהיו עדכניים כמו חבריהם ויישארו מאחור. איך עומדים בפרץ הזה? לאסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר יש שורה של עצות.

"קודם כל", אומרת הראל, "חשוב להבין שתפקידה של מתנה הוא תשומת לב. היא באה להגיד למקבל: 'חשבתי עליך, זכרתי אותך, טרחתי להביא לך משהו. כדי לגדל ילד שמבין את מקומה של המתנה בחיים צריך לנהל שיח בנושא כבר מגיל מוקדם, להציג מגבלות ברורות ולדעת להכיל את הכעס והתסכול של הילדים במקרה שבו הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. הלחץ החברתי היום חזק. יש פיתויים רבים והילדים נבונים ומשיגים מידע מגיל צעיר. זה אתגר גדול להורים והם צריכים ללמוד לאמץ כלים ומיומנות לנהל שיחות כאלה בבית. הורים אמורים להסביר לילד קטן למה לא מתאים שיהיה לו סמארטפון יקר, ולילד גדול יותר למה הוא לא יכול לנסוע באופניים חשמליים. בבוא היום הילדים יידעו להעריך את זה".

הראל מדגישה, כי "כדאי לדעת שילדים לא צריכים מתנות יקרות. הם יכולים להתלהב ולהתרגש גם מדברים פשוטים וצנועים. גם להצפה במתנות אין ערך ובמצב כזה הילד לא לומד להעריך את המתנה. חשוב לשמור על מידה, הן במספר המתנות והן בשווי שלהן".

מתי מומלץ להעניק מתנה לילד ומתי דווקא עדיף להימנע מכך?    

"נהוג לתת מתנה ביום הולדת, וזה בסדר, אם כי היום אני גם מכירה גישות שאומרות שבמקום להביא מתנה למסיבת יום הולדת אפשר לעשות במהלכה פעילויות מלאכה ובסוף להעניק את היצירה לחוגג. גם כאשר נולד אח או אחות נהוג להביא מתנה לילד, סוג של פיצוי על הבאת האח הקטן, וגם זה בסדר – אבל לא חייבים. הילדים חכמים ויודעים לחוש שההורים מרגישים צורך בפיצוי, ואז הם מתחילים לנצל את רגשי האשמה האלה ולהיות תובעניים. השיח סביב לידת ילד נוסף צריך להיות ממקום של שמחה כי יש עוד חבר, עוד אח במשפחה. כמו כן, מאוד לא מומלץ לתת מתנות על ציונים טובים. מוטב שהילד יתייחס לציון הטוב ולהצלחה כמתנה, ושידע שהוא צריך לעשות דברים מתוך רצון להצליח ולא מתוך ציפייה לגמול כלשהו. אם הוא יעשה את הדברים עבור המתנה ולא יקבל אותה בפעם הבאה – הוא יהיה מאוכזב".

גם כאשר יש מקום לתת מתנה לילד, הראל ממליצה לעשות זאת בצורה מבוקרת. לא להכניס את הילד לחנות צעצועים ולהגיד לו לבחור משהו, כי השפע מבלבל והילד הולך לאיבוד בתוכו, ללא יכולת בחירה והחלטה. עדיף להגדיר תקציב ועל-פיו לבחור כמה אפשרויות למתנה, שמתוכן הילד יבחר אחת. "כך מלמדים את הילד על בחירה ואחריות. אם הוא בחר משהו ובסופו של דבר הוא אינו מרוצה ממנו – זה באחריותו. זה הליך מחנך ומלמד לבחירות בעתיד".


איך עומדים בפרץ של הבקשות למתנות בתוך סביבה שמדרבנת לקניות?

"אם הולכים יחד לקניון צריך להכריז לצורך מה אנחנו יוצאים ולעשות הסכמות. מראש אומרים לילד שהיום לא קונים שום דבר – ועומדים בזה. אם מחליטים מראש שכן קונים – יש להגדיר מה וכמה. ילדים לומדים לכבד את הגבולות שההורים מציבים. אם הילד מתווכח בקניון, אפשר להגיד לו שאנחנו מבינים את התסכול אבל החלטנו שהיום אנחנו קונים רק נעליים, למשל, ולכן אי-אפשר לקנות את מה שהוא רוצה. אפשר להגיד לו: 'יש לך דמי כיס, אז תחסוך מהם ותקנה את זה בעצמך'. לגבי סמארטפון: מומלץ שלא לתת לילד לפני כיתה ג' או ד' – וגם אז אין סיבה למכשיר יקר. ילד קטן לא חייב אייפון 8, הוא יכול להסתדר עם מכשיר שעולה 500 שקל. בוודאי אם הסיבה שהוא מקבל אותו היא רצונם של ההורים לתת לו כלי לתקשורת".